אין ספק, בעלי בתים מחוממים בתנור מתמודדים עם בעיה כזו שמדלפת מי גשם על הקירות החיצוניים של צינור לבנים, דרך הגג והעליית הגג, עד לתקרת הבית.
במיוחד עם גשם כבד. כמה חזק לא לדחוף את יריעות המתכת לצינור, עדיין מים זורמים. והרי, לא להקציף פער כזה בקצף הרכבה רגיל הוא מאוד לא בטוח, אפילו עם צינור לבנים עבה. ולא נפגשתי ולא מצאתי קצף עקשן בחנויות, כמה לא חיפשתי ... ולא ידוע אם כזה קיים בכלל בטבע! לאחר מעט מחשבה, בזכרוני בכל החומרים הלא דליקים בזכרוני, בחרתי בבד אסבסט ובדבק אריחים עמיד בחום על בסיס מלט. רקמת אסבסט לא נשרפת, פטריה ועובש לא נדבקים בה, היא לא חשופה להתפרקות ... באופן כללי, לא מצאתי שום חסרונות של רקמת אסבסט, רק למטרה זו. ודבק אריחים עמיד בחום, שלא כמו מלט טהור, לא יסדוק ויתפור מקצבי הטמפרטורה ותנאי מזג האוויר.
יזדקק
- בד אסבסט גס ועבה (לרוב משתמשים בו לריתוך גז-חשמלי, כגון הגנת ניצוץ).
- מספריים.
- דבק אריחים מבוסס מלט (שקית דו-ק"ג).
- מים.
- דלי למרגמה.
אישור עשה זאת בעצמך
ראשית, הכינו פיתרון בדלי. שופכים קילוגרם דבק (חצי מנות) לדלי ומדללים אותו במים עד שהוא חלק. הפיתרון צריך להיות נוזלי. לפי עקביות, משהו כמו קפיר, משהו כזה.
באופן כללי, הכרחי שהפתרון יכול להשרות רקמות אסבסט טובלות בו. אם נשפכים מים והתמיסה נוזלית מדי, הוסיפו עוד דבק. ובשום מקרה לא להוסיף חול! לא גרם! אחרת, הפתרון הקפוא יישטף בגשם. מרגמה נקייה ודביקה במלט, לאחר התקשות סופית, תהיה חלקה ומבריקה, ולכן תהיה פחות חשופה לטפטוף של מים, ולסביבה כולה. עכשיו אתה צריך להעלות את כל הדברים האלה לגג. אל תשכח את השקית עם דבק יבש - אנו עדיין זקוקים לה. בד אסבסט ייחתך במקום במקומו כדי לא לפספס את גודל הנתחים הרצויים. לכן, לאחר שבדקנו את המקום בו יישכבו חתיכות בד האסבסט הספוג בתמיסה, חתכנו את הבד הזה לחתיכות בגודל הרצוי. חתכתי את המלבנים, כך שאקפל לשניים את הבד הספוג. כעת אנו מורידים את הבד לתמיסה נוזלית וגורמים בזהירות בזה שם כך שהתמיסה תספג אותו כראוי.
אנו מוציאים את הבד מהפתרון ואם הפערים בין הצינור לגג מספיק רחבים (כמו שלי - מסנטימטר לשניים!), קפלו אותו לשניים, שכן העובי הנוסף לא יאפשר לו ליפול או לגלוש לפער, לעליית הגג (דבק נוזלי) מספיק חלקלק!).
אנו מכסים את הפער בבד ספוג זה. בשלב הבא אנו חוזרים על כל ההליכים לעיל בעזרת מטלית ופתרון, עד לסגור את כל הפערים והפערים הגדולים, שלאחריהם נוכל להתקלף ולנוח 30-40 דקות, עד שהבד הספוג תופס לפחות מעט ויהיה קשה יותר.
לאחר ההפסקה אנו מטפסים חזרה אל הגג, בודקים אם הכל בסדר כדי ששום דבר לא ייכשל בשום מקום ואנחנו מדללים את הפיתרון מהדבק והמים העבים מבעבר, כך שהם יוכלו לכסות היטב את כל הסדקים הקטנים שנותרו, כמו גם להחליק מעל הקטנים. ואי סדרים גדולים.
עד למחרת בבוקר, הפיתרון, עם רקמת אסבסט משובצת בתוכו, יעורר לחלוטין. העיקר הוא שבתקופת ההתמצקות לא יורד גשם.אז אל תתעצלו לחפש באינטרנט ולברר מראש על מזג האוויר כך שכל העבודה הקשה הזו לא תיעשה לשווא.
בסופו של דבר; התברר שזה חגורה חזקה וצפופה למדי סביב הצינור שלא יכניס מי גשם לעליית הגג - דבק כזה על בסיס מלט נוטה להתכווץ כשהוא מתקשה, מה שלא משאיר כמעט סיכוי למים.
והחריצים, שהכנתי במיוחד את חמשתיי, לא יהיו מיותרים, לזרימת מים טובה יותר. כך, בעזרת בד אסבסט ודבק אריחים על בסיס מלט, חסכנו את עצמנו מבעיית התקרה הלחה סביב הארובה, במהלך גשמים כבדים כמו גם במהלך גשמי סתיו ארוכים.
